יענקלה סחר בע"מ ואח' נ' אסולין ואח'

החלטה

ביום 7.1.10 באה בפני עתירה שהוכתרה "כבקשה לצו מניעה זמני במעמד הצדדים". לאחר עיון בבקשה, דווקא בשל כך שהמבקשים לא עתרו לקבלת סעד זמני במעמדם בלבד, הוריתי על קביעת הבקשה לדיון להיום תוך חיוב המבקש 3 הפועל בשמו ובשם המבקשות האחרות להמציא לידי המשיבים את הבקשה וכן את ההחלטה ותוך מתן הזדמנות למשיבים להגיש את התייחסותם לעתירה.

נראה כי המבקשים לא דקו פורתא וכי לא השכילו להבין שסעד זמני כדוגמת זה שנתבקש על ידם עשוי להינתן רק מקום שבו ביהמ"ש מתרשם על סמך תשתית עובדתית הנתמכת במסמכים המוצגת בפניו כי אכן התרחשו אירועים סמוך לפני הגשת הבקשה העשויים לשנות את המצב הקיים וכי ללא סעד זמני יגרם למבקש הסעד נזק בלתי הפיך מטעם זה ראוי גם ראוי ליתן בידי המבקש מבוקשו.

לא מצאתי כי יש בבקשת המבקשים כדי לקיים ולו אחר תנאי הסף המינימליים הדרושים לשם מתן סעד זמני.

המבקש מס' 3 הודה כי ביום 25.3.07 על יסוד הסכמת הצדדים הסכימו המשיבים או מי מהם לגדור את זכותם ואף להימנע מלעשות שימוש בשלטים ובמודעות שבהם עשו הם שימוש עד ועובר להשגת ההסכמה ואין בפני טענה כי לאחר שבוטל הליך ביום 6.10.08 על פי פסק דינו של השופט טימור, שבו המשיבים או מי מהם לסורם כנטען ערב השגת ההסכמה האמורה וכי מאז הם שבו לעשות שימוש בשלטים או במודעות החורגים מגדר המוסכם.

גם אם נמחקה תביעת המבקשים, כאמור על פי פסק דינו של השופט טימור, הסכמתם של הצדדים כפי שהוצגה ביום 25.3.07, לפחות על פי הנטען, המשיכה להתקיים גם לאחר מועד מתן פסק הדין ובוודאי שאין בתצהירו של המבקש כדי להניח תשתית ולו חלקית, לאפשרות כי לאחר 6.10.08 שבו המשיבים או מי מהם לפגוע בזכויותיהם הקנויות של המשיבים בהיותם הבעלים של שני סימני מסחר רשומים.

זאת ועוד, אין בפי המבקשים כל הסבר לשיהוי הרב שחל בהגשת הבקשה, שהרי ממה נפשך. אם לטענת המבקשים פסק הדין אשר מחק את התובענות הפקיע תוקפה של ההסכמה מיום 25.3.07, מדוע רק ביום 7.1.10 מצאו לנכון המבקשים לעתור לקבלת סעד זמני. שיהוי זה יורד לשורש זכותם של המבקשים להישמע, שהרי תנאי ראשוני ובלעדיו אין לקבלת סעד זמני, הוא כי הגורם שטוען לפגיעה בזכויותיו לא קפא על שמריו ולכשמייד נודע לו על פגיעה בזכויותיו פנה הוא ומחה בפני אותו גורם שלטענתו שב ופגע בזכויותיו וכי מי שלא נענו בקשותיו פנה הוא בסמוך לביהמ"ש. לא ראיתי כל פניה מן הזמן האחרון של המבקשים למשיבים או מי מהם ובוודאי שלא ראיתי בתצהירו של המבקש מס' 3 מאומה אשר יכול להניח יסוד לטענה אפשרית כי המשיבים או מי מהם שבו ופגעו בזכויות קנויות של המבקשים.

זאת ועוד, היום ביקש המבקש 3 להרחיב את טיעוניו ולהשמע בטענה חדשה לחלוטין ולפיה לאחר הגשת הבקשה חלו נסיבות חדשות, שכאמור, ביקש הוא להשמיעם בפני. אינני רואה דרך ואפשרות לאפשר היום למבקשים להשמיע טענות אשר לא בא זכרן בבקשה וכל שכן בתצהיר התומך בבקשה ולענין בקשת המבקשים כי אתיר להם בשלב זה לתקן את עתירתם, אילו המדובר היה בבקשה שעל פניה הוגשה במועד והיא נטולת שיהוי, יתכן והייתי בוחנת את הבקשה למתן הזדמנות נוספת למבקשים, אלא שלנוכח השיהוי הרב והעדר טיעון לפגיעה מן הזמן האחרון בזכויות מוקנות של המבקשים, בלתי סביר בעיני לאפשר למבקשים לתקן היום את שנמנעו הם לעשות בבקשתם מיום 7.1.10.

הבקשה, כפי שהוגשה, נדחית.

באשר לטענות המשיבים בדבר זכאותם לפסיקת הוצאות. העובדה כי המבקשים אינם מיוצגים היא עובדה השזורה בהליך מאז תחילתו. בלתי סביר בעיני למנוע מהמשיבים הוצאות בהליך זה, במיוחד כשאלו הוצרכו בפרק זמן קצר ביותר להגיש תגובה והשכילו להגיש תגובה מפורטת נתמכת במסמכים ובתצהיר, ערוך כראוי. יחד עם זאת אביא בחשבון לענין שיעור ההוצאות, כי בסופו של דבר לא נדרשו המשיבים לדיון בבקשה לגופה.

אשר על כן, בקשת המבקשים נדחית.

הנני מחייבת את המבקשים לצאת בהוצאות המשיבים בגין הליך זה בסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ.

יודגש ויאמר כי אם יבקשו המבקשים להגיש בקשה חדשה ולו בשל נסיבות חדשות שנוצרו לטענתם, לא יורשו לעשות כן, קודם לתשלום סכום ההוצאות, כפי שנפסק.

המזכירות, כאן, לא תאפשר הגשת בקשה חדשה, מבלי שיוצג אישור המעיד על כך שסכום ההוצאות שנפסק אכן שולם.

ניתנה והודעה היום ט"ז שבט תש"ע, 31/01/2010 במעמד הנוכחים.

נחמה נצר, שופטת

הוקלד על ידי: נתי אברהמי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: